תנאי שימוש באתר

אבחון וטיפול באיחור התפתחותי

אנו מטפלים בילדים המתקשים להשיג את אבני הדרך ההתפתחותיות בזמן, בשל סיבות נוירולוגיות קוגניטיביות, סביבתיות ואחרות.

לפרטים נוספים

התפתחות מיומנויות חברתיות

מהי מיומנות חברתית?

לאורך השנים מספר גישות ניסו להסביר מהן המיומנויות הקריטיות להתפתחות חברתית. המודל המקובל היום, הינו "מודל היחסים החברתיים" , שמציג את המיומנות החברתית כמושג רב מימדי המקים יחסי גומלין בין האופן בו היחיד חושב, מרגיש ומתנהג.

התנהגות חברתית הינה דפוס התנהגות בסביבה חברתית והיא מתבססת על אופי האדם, תכונותיו ודרכי פעולה הננקטות בכל מצב. כמו כן היא קשורה ללמידה של התאמת ההתנהגות לאירוע, הערכת תוצאות ההתנהגות וקבלת משוב מהסביבה.

התנהגות חברתית הולמת היא יכולת הפרט למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים, חברתיים וערכיים.

יכולת חברתית מורכבת מהתנהגות מסתגלת וממיומנות חברתית. חלק מתהליך של הלמידה הוא פיתוח מיומנויות הנחוצות לאדם לשנות את עצמו, כדי ליצור אינטראקציה חברתית יעילה ולפתח מודעות וידע בנוגע לקשרים חברתיים. כמו כן לומד האדם לשלוט בעצמו , לפתור בעיות ולהתאים את עצמו למצבים חברתיים שונים.
מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי במספר תחומים:
בהתנהגות בינאישית:

  • יכולת לשתף פעולה
  • לקבל מרות ולהישמע לבקשות / דרישות של אחר
  • כישורי שיחה
  • יוזמה חברתית

התנהגות המתייחסת לפרט:

  • היכולת להביע רגשות חיוביים או שליליים
  • גישה חיובית לעצמי

התנהגות הקשורה לתפקיד:

  • להיות קשוב ומרוכז במטלות
  • היכולת למלא הוראות
  • היכולת לעבוד באופן עצמאי ולסיים מטלות נדרשות.

יחסים חברתיים עם קבוצת השווים הם משמעותיים ביותר כבר מגיל צעיר ומקבלים חשיבות גוברת והולכת ככל שהילדים גדלים. הם מהווים מקור חשוב לתמיכה, לשותפות, ליחסי אמון ולסיוע במצבי לחץ ומשבר. יש חשיבות רבה לתפקיד הדינמיקה החברתית בבניית הסטטוס החברתי, בשימור סטטוס קיים ובצמיחת סטטוס במצבים חברתיים חדשים.

מיומנויות חברתיות מתחילות להתפתח בגיל צעיר. ממחקר עולה שילדים שהיו דחויים במשך שנתיים בגן הילדים, פיתחו התנהגות אנטי-חברתית, והיו בסיכון גבוה לפיתוח בדידות חברתית בגילים מאוחרים יותר (Coie, 1990). לכן, יש חשיבות רבה בהפעלת תכניות התערבות בגיל הגן, המאפשרות מניעה של הבעיה לאורך זמן, והקניית מיומנויות בגיל שיצירת השינוי קלה יותר, ומתוך תקווה שמיומנויות שנרכשו בגיל הגן, יתורגלו , יופנמו ויהפכו לחלק מרפרטואר התפקוד של הילדים בשלב מאוחר יותר.

מרכיבי תכנית ההתערבות

בתכנית כמה עקרונות, הנגזרים מתוך עקרונות הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית, בהתאמה לטיפול בילדים במסגרת החינוכית:

  • תכנית מערכתית: התכנית כוללת את כלל אוכלוסיית הגן – המחנכים והילדים - בשל מאפייניה של המיומנות החברתית:
    א. יש חשיבות רבה לדינמיקה הקבוצתית שנוצרת בקבוצת השווים, וללא התייחסות לכלל הקבוצה – ההתערבות לא תהיה שלמה.
    ב. למידה ממודל של קבוצת השווים ושל המבוגרים בסביבה היא מרכיב חשוב בלמידה האנושית, ולכן חשוב שהשינוי יהיה מערכתי ולא רק אצל הילדים "הבעייתיים" (Bandura, 1977).
    ג. הכוון להכללה - ככל שהטיפול יהיה בסביבה הטבעית, וככל שיהיה שינוי גם בהתנהגות של כלל השותפים בסביבה, יגבר הסיכוי להכללת השינוי למצבים שונים ולשימור השינוי לאורך זמן (Stokes & Baer, 1977).
    ד. מניעת תיוג של הילדים שיש להם קשיים חברתיים.
  • הגננים הם סוכני השינוי והמודל העיקרי בגן, וגם הגברת המודעות והשותפות של כלל צוות הגן, הגננים המשלימים והסייעים חשובה מאוד.
  • הגברת המודעות של הילדים להתנהגויות פרו-חברתיות חיוביות.
  • תרגול של מיומנויות חברתיות במצבים שונים, עבודה על פרשנות ועל תגובות נעימות.
  • יצירת אקלים חיובי כמקדם התנהגויות חברתיות חיוביות

ילדים עם לקויות למידה וקשיים במיומנויות חברתיות

לקות למידה בהגדרתה הינה קושי אקדמאי התפתחותי. היכולת הקוגנטיבית תקינה, אך קיים פער בינה לבין הביטויים האקדמאיים.
מחקרים מצביעים על העובדה, כי 75% מילדים בעלי ל"ל (=לקות למידה) סובלים מבעיות חברתיות – רגשיות בהשוואה לילדים בהתפתחות נורמלית. ילדי ל"ל מתקשים בפענוח רמזים בלתי מילוליים (ג'סטות, שפת גוף) החשובים באינטראקציה חברתית. היכולת לזהות הבעות רגשיות היא בעלת חשיבות הסתגלותית, כיוון שהיא מנחה את התנהגות הפרט כלפי האחרים.
הקושי בעיבוד מידע חברתי ראשיתו כבר משלב מיקוד הקשב, לאורך זיכרון ירוד ועד לקשיים בתפישה החברתית – מתן פרשנות לא נכונה לארועים, קושי בזיהוי מצבים חברתיים וזיהוי רגשות, קושי בהבנת דו – משמעות, המסר מעורפל (לעיתים על רקע קשיי שפה), קושי במיומנויות שיח מורכבות (ויכוח, מו"מ), קושי בפתרון בעיות יעיל ועוד.
התוצאה – איכות אינטראקציה נמוכה, פסיבית, פחות יעילה ומיומנויות שיח דלות.

ההתערבות, על מנת שתהיה מועילה, צריכה להיות רב מימדית ואינטגרלית באמצעות גישת למידה מובנית - SOCIAL SKILLS TRAINING.
צורות התערבות יעילות:

  • שימוש במשחק לקידום מיומנויות חברתיות (משחקי "כאילו").
  • הדגמה של המיומנות הרצויה.
  • שימוש בטקסטים ספרותיים.
  • הכוונה ישירה של המיומנות.
  • למידה שיתופית – תעול הלמידה האקדמית לטובת מיומנויות חברתיות.
  • הצמדת חונך – מתווך (בעיקר בהפסקה)
  • הכללה וגיוון לסביבות אנושיות אחרות ותכנים נוספים.
בחזרה ל"על ריפוי בעיסוק"